Chateau du roi שָׁאטוֹ דֶה רוּאָה- מבצר המלך

מסעדה איטלקית בניחוח ים תיכוני, פאב, ומרתף יין בתוך אתר ארכיאולוגי עתיק, חדר ישיבות אינטימי וחדרי אירוח גליליים המשקיפים אל הנוף.

בכפר היפהפה מעיליא שבגליל המערבי, נפתח מתחם יוצא דופן ובו מסעדה, פאב, מרתף יינות וחדרי אירוח.
המתחם משתרע על שטח של 1000 מ"ר ובו חצרות פנימיות וחיצוניות, מנהרה עתיקה המובילה למבצר, אולמות ואתר ארכיאולוגי מהתקופה הרומית צלבנית.

הפתיחה ב29.8 

  • Chateau du roi שָׁאטוֹ דֶה רוּאָה- מבצר המלך 1
    שאטו דה רואה- אוצרות הגליל
  • Chateau du roi שָׁאטוֹ דֶה רוּאָה- מבצר המלך 2
    שאטו דה רואה- אוצרות הגליל
  • Chateau du roi שָׁאטוֹ דֶה רוּאָה- מבצר המלך 3
    שאטו דה רואה- אוצרות הגליל
  • Chateau du roi שָׁאטוֹ דֶה רוּאָה- מבצר המלך 4
    שאטו דה רואה- אוצרות הגליל

זמני פעילות

ימי חול
בהרצה מסוף אוגוסט 2019

אמצעי קשר וכתובת

טלפון להזמנות
077-7295934
ישוב
מעיליא

בכפר מעיליא, שבגליל המערבי, מתחדש בימים אלה מיזם קולינארי מיוחד במינו – שאטו דה רואה (בצרפתית) שפירושו בעברית מבצר המלך. בניית המתחם הוא יוזמה פרטית של תושבי הכפר הזוג לביב עסאף ז"ל ואשתו סלמה עסאף.
המקור של השם הוא בשמו הצרפתי של "מבצר המלך" שנבנה בתקופה הצלבנית באמצע המאה ה 12 לספירה על ידי המלך בלדווין השלישי מלך ירושלים.
סלמה, היום בעלת המקום, אישה מקסימה ומסבירת פינם שנחונה בכישרון אירוח מולד, חובבת עתיקות מושבעת ובוגרת החוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה, יחד עם בעלה לביב עסאף ז"ל, שוטר לשעבר, החלו לממש את החזון כתף אל כתף. יחדו הם עבדו לשם החייאת המורשת התרבותית, הפיזית של המקום, החל משימור ושחזור בית אביו של לביב, שגדל בו וגר בו בתקופת נעוריו, ובהמשך בבתים שרכשו בסמוך. לדבריה "בעלי זכרונו לברכה התחבר מחדש למקום שבו הוא גדל. הוא חתך במו ידיו אלפי עצי האזדרכת ששמשו לשחזור התקרות. לאחר פטירת בעלי, שני בני ובתי תומכים בי על מנת להמשיך את הדרך".
אישה פורצת דרך זו מוכיחה כי אינטואיציות וחזון נשיים, תושייה ונחישות יכולים להפוך את מה שהיה קודם שטח של חורבות וקבוצה של בניינים מסוכנים, למתחם קולינארי מרהיב הכולל אלמנטים מבניים וארכיאולוגיים שונים והמחבר בין תקופות היסטוריות שונות ובין התרבות המזרחית של כפר גלילי לתרבות המערבית שהייתה קיימת כאן בעבר, באמצעות המטבח האיטלקי. היא תארה את החזון שלה במלים אלו: "תמיד הסתכלתי על הבתים וחלמתי שיום אחד השחזור והשימור יושלמו ואוכל לארח פה אנשים. זה קורה היום, לאחר כ 17 שנים של עבודה קשה, עם הרבה עליות ומורדות".
המבנים העתיקים הם מבנים מהתקופה העותומאנית, הם בני כ 250 שנה וממוקמים בגרעין הישן של הכפר, בסמוך לכנסיית הכפר, ולמבצר הצלבני העתיק. הבניינים בנויים על חלק מהכפר הצלבני, במרחק של מטרים ספורים מצפון למבצר הצלבני העתיק מהמאה ה 12, והם צופים מזרחה, אל הנוף המרהיב של הרי הגליל, לרבות הר מירון והחרמון ולכפר עצמו ומערבה לים.
המבנים המקוריים נבנו בעבר על ידי משפחת עסאף שהייתה מבין המשפחות הראשונות להגיע לכפר, במחצית המאה ה18, ולכן משפחה זו אחזה בחלק הצפון מזרחי של המבצר הצלבני, והרובע שלה התפתח מסביב למגדל הצפון מזרחי. אותו מתחם שימש לאורך דורות למגורים, לגידול בעלי חיים וגם לעסקים ובתוכו מוקם היום המתחם הקולינארי. אחד מסבות המשפחה, ח'ליל עסאף, שידע קרוא וכתוב עבד אצל חיים פרחי הבנקאי היהודי של אלג'אר, מושל עכו בסוף המאה ה – 18, והצאצאים שלו בחרו ללכת בדרכו. כיום כ 85 אחוז מצאצאיו הם אקדמיים ובעלי עסקים משגשגים. יש לציין שבנה הבכור של סלמה נקרא ח'ליל על שמו של הרב סבא.
במהלך עבודות ההקמה נחשפו גתות יין, הגדולות ביותר שנתגלו עד היום במזרח הלטיני (מהתקופה הצלבנית), והאתר הוכרז כאתר ארכיאולוגי. הגתות שנתגלו הן מלפני כ 850 שנה, מהמחצית השנייה של המאה ה 12 אחרי הספירה, והבור שנתגלה הוא מהתקופה הרומית מלפני כ 2000 שנה והוא שימש את תושבי המקום בתקופה הצלבנית. לדברי ד"ר רביע ח'מיסה ממכון זינמן שבאוניברסיטת חיפה, שניהל את החפירות: "אלו הם השרידים היחידים שנחשפו בחפירה ארכיאולוגית בכפר מאותה התקופה וגם מהתקופה הממלוכית, ולכן חשיבותם המדעית גדולה מאוד". החפירות בוצעו באופן בלעדי ביוזמת ומימון בעלת המקום סלמה וילדיה. היוזמה וההשקעה הן פרטיות, בלי כל עזרה משום גוף ממשלתי או רשמי אחר. רביע דבר על החלוציות של סלמה ולילדיה וציין כי "חפירות ארכיאולוגיות במימדים כאלה מעולם לא התבצעו בישראל מיוזמה אישית, ולכן מיזם זה נחשב לתקדים".
עבודות השימור והשחזור של המבנים במתחם נעשו על ידי בן דודה של סלמה, קיסר פראן, אז בנאי במקצועו, ושלדברי סלמה "כל מי שביקר באתר העבודה היה אומר שהאבנים אוהבות את הידיים שלו". הבנייה נעשתה לפי שיטות בנייה מסורתיות של תושבי המקום תוך שימוש באבנים ישנות ועץ אזדרכת לשחזור תקרות העץ.
תכנון הפנים הובל על ידי החזון והטעם האישיים של סלמה. המבנה מורכב מאוד ובנוי מחללים רבים כאשר לכל אחד פונקציה שונה, המעברים מחלל אחד לשני הם דרך פתחים מקוריים שבהם שובצו דלתות משוחזרות, דרך מנהרה העוברת תחת המבצר העתיק, דרך החצרות מגלים לנו בכל פעם חלק נוסף מהמבנה ולוקחים אותנו אחורה בזמן, לתקופה בה היה במלוא חשיבותו. מבחינה תכנונית נעשה ניסיון לשמר כמה שיותר את המהות של המקום ולהתערב כמה שפחות במבנה, ולהוסיף אלמנטים חדשים תוך שימוש בחומרים שהיו בשימוש מקורי במקום. חפצים עתיקים שאספה סלמה במהלך עשרות שנים מקשטים היום בעדינות ובטעם טוב את החללים של המקום, שאר הריהוט נבחר בסגנון אומנות עניינה "ארטה פוברה" כדי לא לבלוט לעומת המבנה עצמו, כגון השימוש בברזל במראה מיושן שחי טוב עם האבן המקומית. למימוש האמור תרמו האדריכל מרצלו מורו ואשתו מעצבת הפנים לימור מורו. בימים אלה מתבצע התכנון לגינון המתחם על ידי מהנדס הגינון אמיר מח'ול.
את תכנון התאורה ביצע מעצב התאורה גבי שטרן. החללים הגדולים והגבוהים הוארו מלמטה כדי להעצים את אפקט הקשתות והגובה, בנוסף לתאורה מרכזית, כפי שנהוג היה להאיר חללים אלו, עם גוף תאורה מקורי ובעל נוכחות. על מנת להראות את איזור העתיקות, בלי לוותר על מקומות ישיבה במסעדה, נוצרו פתחי הצצה ברצפה דרכם ניתן להציץ בכל רגע נתון אל איזור החפירות אשר מואר בחלקו התחתון.

המתחם מציע מטבח איטלקי בניחוח ים תיכוני. הקונספט הקולינארי של המקום מחבר בין העבר האירופאי/צלבני לבין ההווה הגלילי מזרחי, כתוצאה מהחיבור יזכו הסועדים במקום לחוויה עשירה, בשילוב מנות מיוחדות ושימוש בחומרי גלם משובחים מהארץ ואיטליה. כל מה שיוגש לאורחים של המסעדה הוא תוצר הבית מהלחם עד לקינוח. המטבח בנוי מטכנולוגיה מתקדמת בשם SoVide, המשתמשת בוואקום וטמפרטורה נמוכה. המטבח יספק לאורחים רשימת יין ארוכה Large Wine List. בפאב יוגשו לצד המשקאות האלכוהוליים והקלים; פיצות, פוקצ'ה, ברוסקיטא וקוקטילים מיוחדים הבנויים ממרכיבים טבעיים.
על המטבח מנצח השף אליאן ליוס Elian Layousse בן הכפר וחבר ותיק של סלמה וילדיה. אליאן צבר את ניסיונו העשיר במטבח האיטלקי במשך כשלושים שנות עבודתו, הוא בלט בהכנסת הטעם המזרחי למטבח האיטלקי במנות כגון תמנון עם קרם תפוחי אדמה וסומאק, רביולי עם כבש (שיש ברק). מסעדתו בפדובה בשם Ristorante LaVit Rubano זכתה לתשבוחות רבות. השף אליאן הוא בעל קטינה המורכבת מ- 850 סוגים של יין ושמפניה, מסעדתו זכתה במקום רביעי על רשימת היין שהיא מציעה, בתחרות בעלת המוניטין הגבוהה Vinitaly לשנת 2008.
תשוקתו של השף ליצירת אוכל פגשה את תשוקתה של בעלת המקום לשימור מורשת תרבותית פיזית ולאירוח. האני מאמין של השף כפי שהוא מתאר זאת "יצירת אוכל בעבורי היא עשייה אומנותית המבטאת את תשוקתי העזה לחיים ומאפשרת לי להתחבר לכל אדם באשר הוא בדיוק כמו בתחומי יצירה ואומנות אחרים כגון מוזיקה וציור".
אורחי המקום יוכלו ליהנות ממתחם קולינארי המציע מספר חללים ואף ללון במקום. המתחם כולל-
1. מסעדה בת ארבעה חללים מעל ומתחת לקרקע: שלושת החללים מעל לקרקע הם החללים העיקריים של המסעדה. מדובר בבנייה מהתקופה העותומאנית והיא כוללת שני חללים פנימיים וחצר חיצונית. החלל מתחת לקרקע הוא האתר ארכיאולוגי שנחשף מהתקופה הרומית, הצלבנית והממלוכית וישמש כמרתף יין וחלק מהמסעדה.
2. פאב המורכב מחלל פנימי, מנהרה שהייתה מובילה בעבר לפנים המבצר, מרפסת מקורה צמודה וחצר חיצונית. הפאב יהיה מופרד מהמסעדה בדלת אטומה חוסמת קול כך שניתן לקיים אירועים מקבילים בשני החלקים של המתחם במקביל וללא מפריע.
3. חדר נפרד המיוחד לישיבות. חדר זה שימש בעבר את "המוכתאר" של הכפר, הישות הנבחרת המקבילה בימינו לראש המועצה. בחדר זה התנהלו הישיבות והפגישות לשם ניהול ענייני הכפר ובשימושו הנוכחי ישמש כחדר ישיבות אינטימי ונפרד
4. שני חדרי אירוח זוגיים מרווחים עם נוף משכר (סלמה וילדיה מתכננים לספק שירותי לינה נוספים בבתים ישנים נוספים שהם משמרים/משחזרים בימים אלה).
5. לשירות אורחי המתחם שטח חניה גדול.
המתחם על כל חלקיו יכול לקלוט עד כ 300 אורחים. בחללים המרכזיים של המסעדה עד 45 איש. במרתף היין עד 30 איש. בפאב עד 70, בחצרות המשותפים למסעדה ולפאב עד 120 איש ובחדר הישיבות עד 20 איש.

לא כשר

הצעות בילוי של Chateau du roi שָׁאטוֹ דֶה רוּאָה- מבצר המלך