גלידה בוזה – תרשיחא

"הרבה שנים חיפשתי את הגלידה המושלמת" נזכר אדם, אחד משני היזמים של 'בוזה – גלידה גלילית'. "עבדתי בהרבה גלידריות בעולם. בשלב מסוים הבנתי שאני רוצה להקים משהו משלי בגליל. ידעתי שזה יהיה בכפר ערבי, בגלל חיי הרחוב התוססים שיש בכפרים".
'בוזה' חולשת על הצומת המרכזי שבכניסה לרחוב השוק בתרשיחא ומשתלבת יפה בגל הפריחה התרבותית והקולינרית שעובר על העיר בשנים האחרונות. לחלק לא קטן מההצלחה הזאת אחראית 'אלומה', מסעדת השף הידועה שבה צמח והתפתח עלאא, שותפו של אדם, עד שהפך בעלים שותף. חייו מתנהלים כעת בין 'בוזה' לבין מסעדת הגורמה שבהמשך אותו הרחוב.
הגלידריה מעוצבת בקו נקי ובסגנון נוסטלגי-עדכני. כך גם הלוגו המעולה – וכן, גם הגלידה עצמה. את החלון הגדול לחדר הכנת הגלידה הילדים יאהבו כמעט כמו שיאהבו 'קרם בוזה' עם סוכריות. פרטים במקום.
גלידות השמנת, הסורבה והארטיקים של 'בוזה' מוכיחים שהעקשנות של אדם השתלמה: הטעמים, ולא פחות מכך המרקמים, מצדיקים את הררי המלים המהללות שנשפכו על המקום.
לצד הטעמים הקלאסיים, ל'בוזה' טעמים הייחודיים להם ומשתנים כמו עונות השנה. אדם: "פתאום מגיעים לשוק הסמוך רימונים, תאנים טובות או גויאבות, ומשנים לנו את המחשבות. כנ"ל לגבי לואיזה מהגינה שלנו או תפוחי 'פינק-ליידי' ממטעי סאסא – הקיבוץ שממנו אני מגיע במקור". עלאא: "את חומרי הגלם שאין להשיג בארץ אנחנו בוררים בקפידה ומביאים ארצה בעצמנו".
כשהתעניינו לגבי היצע החורף שלהם מצאנו גם ופל בלגי תוצרת בית, קרפ, שוקולטה, סחלב חם, תה, קפה, עוגיות ומאפים – אבל לעלאא חשוב להדגיש: "באירופה אין הבדל במכירות הגלידה בין חורף לקיץ. בישראל עוד משייכים גלידה לקיץ, אבל התפיסה משתנה בהדרגה".
יש משהו מפתה בגלידה שלא צריך לאכול מהר לפני שתימס. זה קצת להקפיא את הזמן, לא?