מעיליא – הכפר הנוצרי והציורי שאתם חייבים לבקר בו

מעיליא היא עיירה ערבית נוצרית קסומה ורומנטית, הממוקמת בסמוך למעלות תרשיחא, בכביש המטפס למצפה הילה. טיול בסמטאות העיירה המטפסות לגובה כמוהו כקפיצה קטנה לחו"ל, בתים קטנים ויפים טובלים בירוק, מוקפים בנופו המרהיב של הגליל המערבי כשממעלה הכביש המוביל למצפה הילה ישנה דרך גישה למונפור המתנשא ממול לעין תמיר ולנחל כזיב. רוב תושביה של מעיליא הם ערבים נוצרים קתולים המשתייכים לכנסייה היוונית קתולית.

מעיליא מציעה מסלול טיול מקסים ובו אטרקציות ייחודיות רבות כמו: מבצר המלך, הכנסייה היוונית קתולית, אתרי ארכיאולוגיה, בית הבד העתיק שעדיין פועל עד היום במתכונת מסורתית עם חמור המסובב את האובניים, בית טבק עתיק שבו חיה משפחה שהתפרנסה בעבר מגידול טבק ושבו ניתן ללמוד על הענף החקלאי החשוב ביותר שהיה במעיליא, מסעדות מודרניות ומסעדה מסורתית השומרת עדיין על מתכונים מבית אמא שהובאו למעיליא מארץ המקור – לבנון ויקב בוטיק קטן ומשגשג.

תושבי מעיליא ידידותיים ומסבירי פנים, בתקופת  חג המולד – הקריסמס הופכת העיירה הקטנה למקום קסום שכאילו נטוע בארץ אחרת: הרחובות מוארים בשלל אורות וצבעים, בובות סנטה קלאוס נמצאות בכל מקום, עץ אשוח ענק מקדם את פני הבאים בכניסה לעיירה  ועצי אשוח מוארים באלפי נורות קטנטנות ובקישוטים מרהיבים עומדים בפתחי הבתים.

בחג המולד – מתקיים כאן הקריסמס מרקט – שוק קריסמס מסורתי ובו נמכרים קישוטים מאכלים ,וממתקי קריסמס, במסעדת אל רביע מגישים מאכלי חג מסורתיים  שאינם כלולים בתפריט הרגיל,מצעד חגיגי מלווה בתופים ובמחולות של ילדי מעיליא, הצועד לאורך הרחובות והקריסמס ראן המפורסם מרוץ הקריסמס הפך כבר למסורת המסמלת אחדות, שלום ורב תרבותיות.

ההיסטוריה של מעיליא על קצה המזלג

העדויות הראשונות להתיישבות במקום הן מתקופת הברונזה. מדרום לכנסייה שבכפר התגלו כ-12 כוכים שכנראה שימשו כקברים מתקופת ממלכת ישראל. כמו כן התגלתה רצפת קרמיקה מתקופת הברזל ושרידים מהתקופה הרומית. בנוסף, נמצא שבר זכוכית ועליו מנורה המעידה על התיישבות יהודית במקום. ההתיישבות הנוכחית החלה בתחילת המאה ה-12 על ידי בלדווין השלישי מלך ממלכת ירושלים הצלבנית, אז הוקמה גם מצודת המלך  שהוקמה על מנת להגן על הדרך מעכו לדמשק.

בתחילת המאה ה-12 הפכה מעיליא לבירת הגליל ובשנת 1220 נמכר המבצר למסדר הטבטוני וחשיבותו פחתה עם הקמת מבצר המונפורט הסמוך. בשנת 1265 נכבש המבצר על ידי השליט המוסלמי בייברס ותושבים מוסלמים החלו להתיישב במקום.

בתקופה העותומנית גרו במעיליא 15 בתי אב מוסלמים ושניים נוצריים. היה זה השליט הבדואי דאהר אל עומר שביצע חילופי אוכלוסין והביא למעיליא נוצרים מלבנון ומסוריה והעביר את תושבי מעיליא המוסלמים לישוב הסמוך תרשיחא. בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת עכו והתגוררו בו 900 משפחות שעסקו בגידולים חקלאיים בעיקר זיתים וטבק.

כיום נחשבת מעיליא לאחד הישובים הערביים המשגשגים ביותר בישראל, רמת ההכנסה לנפש היא הגבוהה ביותר מבין הישובים הערביים בארץ. 30% מהאוכלוסייה הבוגרת הם אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים. בישוב עדיין קיימים ענפי חקלאות של גידול זיתים וחזירים.

בית הבד העתיק במעיליא הוא בית בד משפחתי בן 400 שנים שעדיין אוצר את השמן בשיטה העתיקה שבה חמור מסובב את הממל- הגלגל המרסק את הזיתים. הביקור בבית הבד הוא מסע במנהרת הזמן מכיוון שבבית הבד השמן מופק עד היום באמצעות אבנים חמור ומכבש בדיוק כפי שהופק בימי קדם.

הבית שייך למשפחת אליאס, סומאיה אליאס דור שביעי בבית הבד, מקבלת את האורחים ומסבירה בפרטי פרטים על תהליך ייצור שמן הזית כפי שהוא מתקיים במשפחתה מזה דורי דורות. סומאיה מסבירה על צורת האבן התחתונה המכונה "ים" או "ממל" המשמשת כאגן הריסוק ונראית כמו קערה ענקית שבמרכזה מוט ארוך עליו מורכב ציר העובר דרך האבן השנייה, האבן הטוחנת המכונה "מפרכה". אל ציר האבן הטוחנת רתום חמור המסובב את המפרכה כשהוא מסתובב סביב הממל וכך נכתשים הזיתים. לאחר ריסוק הזיתים מניחים אותם ב-24 ל"עאקלים" שאינם אלא סלים קלועים מחבל. העאקלים מונחים אחד על גב השני ונדחסים במכבש שמסתובב ודוחס מהזיתים את ה"מוהל" השמן והמים המצויים בזית, כך שהשמן נשפך לבור ומשם לפרנג'י מיכל עתיק המאחסן את השמן. שמן הזית נשמר בטמפרטורה המתאימה ובחשיכה כדי שלא יתקלקל.

עוד אפשר לראות בבית הבד שאחד מקירותיו גובל במבצר, כלי חרס עתיקים בהם היו מאחסנים בעבר את השמן וכן כלים נוספים לשימור השמן. בעונת המסיק כאשר בית הבד פעיל ניתן לראות את בית הבד בעת תהליך ייצור שמן הזית עם החמור המסובב את הממל בפעולתו.

ניתן לרכוש שמן זית תוצרת בית הבד. הסבר על ידי סומאיה שאורך כחצי שעה 10 שקל לאדם. פתוח ליחידים, זוגות, משפחות וקבוצות בתיאום מראש בלבד. ניתן להוסיף שתייה חמה וכיבוד קל בתוספת תשלום ובהזמנה מראש. לפרטים והזמנות בטלפון – 077-2315872

הכנסייה היוונית קתולית שופצה ב- 1846 לאחר שנחרבה ברעידת אדמה.

כיום ניתן להבחין בכנסייה בקירות משתי תקופות: התקופה הקדומה והתקופה הנוכחית. הכנסייה משרתת את תושבי מעיליא  ובראשה עומד הכומר שקור נדים ראש העדה היוונית קתולית במעיליא. הכומר איש אדיב ומסביר פנים הדובר עברית רהוטה מקבל את הבאים ושמח תמיד לספר להם את תולדות הכנסייה. לדברי הכומר הנוצרים הראשונים הגיעו למעיליא מסוריה ולבנון ויושבו במקום על ידי השליט הבדואי דאהר אל עומר.

הכנסייה הביזנטית נוסדה ב-1846 כשכיוון התפילה הוא למזרח וכן מיקומו של המזבח. לפי האמונה הנוצרית כשישו הנוצרי יגיע הוא יגיע מכיוון מזרח. (זו הסיבה לכך שגם המתים נקברים לכוון מזרח כדי שמיד עם הגיעו של ישו תתקיים תחיית המתים). המזבח בכנסייה בנוי על 5 עמודים 4 לכבוד הברית החדשה ואחד לכבודו של ישו הנוצרי. הכנסייה עטורת איקונין מעבודות עץ שעברו שיפוץ ושחזור והם תלויים על הקיר המפריד בין הכנסייה למזבח .

מגג הכנסייה משתלשלות מנורות שנדלייר מרשימות והיא בנויה בשני מפלסים מפלס תחתון וגרם מדרגות המוביל למפלס העליון ליציע שמזכיר עזרת נשים בבית כנסת יהודי, אך הוא כמובן מעורב מיועד לנשים וגברים ונבנה כשהכנסייה גבוהת התקרה, הייתה קטנה מלהכיל את כל המאמינים.

חצר הכנסייה גדולה ומרוצפת באבנים רחבות, בתקופת חג המולד ניצב בפתחה עץ מולד עצום ממדים, סביבה פזורים פסלים של קדושים נוצריים ואחד מעניין במיוחד שבו לבושה מריה בשמלת בד המתנפנפת ברוח. עוד בחצר הכנסייה עבודה של הפסל הישראלי יגאל תומרקין כמחווה לדו קיום ושלום בין הדתות והעמים.

בימי ראשון מתקיימות בכנסייה שתי מיסות בבוקר ובערב. בחודש חג המולד מתקיים בחצר הכנסייה שוק הכריסמס ומצעד ילדי מעיליא יוצא גם הוא מהכנסייה. בליל חג המולד מתקיימת בכנסייה מיסת החג.

ב-13 בספטמבר בחג הצלב מתקיימת תהלוכה חגיגית היוצאת מהכנסייה לכיוון בית הספר המקומי.

בימי ראשון מתקיימות בכנסייה שתי מיסות בבוקר ובערב

רוב המשפחות במעיליא התפרנסו משדות הטבק שבבעלותן ולמרות שגידולו של הטבק חדל מלהיות מקור פרנסה עיקרי וחשוב ניתן לראות  עד היום בסמטאות מעיליא אשכולות טבק התלויים על הגגות ועל המרפסות, שכן פרנסת הטבק אמנם חדלה ,אך מסורת גידול הטבק היא בד.אן.אי של מעיליא ואנשים נוהגים עד עצם היום הזה לגדל טבק להנאתם הפרטית.

בית הטבק, שאשכולות טבק משתלשלים מתקרתו, מספר את סיפור חקלאות הטבק של מעיליא. זהו בית עתיק שנבנה ב-1914, והוא שייך למשפחת קסיס. זוהי משפחה חקלאית שהתפרנסה בעבר מגידול טבק ומטעי זיתים, וגידלה שדות טבק עד שנת 1990.

לפרטים והזמנות בטלפון – 077-2319469

שרידי מבצר צלבני מסוג קסטרום השוכן בראש תל, בעבר השתרע המבצר על שטח של כחמישה דונם והיו לו ארבעה מגדלי פינה מרובעים. המבצר נבנה על ידי הצלבנים בתחילת המאה ה-12 והיה אחד משורת המבצרים שנועדו להגן על הדרך העוברת מחוף הים ומעכו לעב הגליל והלבנון. הוא שימש כנקודת פקידות צלבנית שגבתה מיסים עבור המלך ומכאן שמו מבצר המלך או בצרפתית "שאטו דה רואה " במבצר התגוררו 8 אבירים שחלשו על אזור הגליל.

בשנת 1160 היה המבצר למרכזה של נחלה פיאודלית בבעלות גווידו דה מילי בן לשושלת אצילים צרפתית, מכאן השם מעיליא על שם משפחת דה מילי. בשנת 1179 הייתה מעיליא מקום מושבו של בית הדין "הסניורי" לאצילים ובית הדין "הבורגרי" למעמד הבינוני.

המבצר נכבש בידי צלאח א דין לאחר נצחונו בקרב קרני חיטין והוחזר לצלבנים כחלק מהסכם רמלה. עם הקמתו של מבצר המונפורט הסמוך ירד מבצר המלך מגדולתו. ב-1226 נכבש המבצר על ידי הסולטן הממלוכי ביברס ומעיליא הפכה למרכז הממלכה הממלוכית.

המצודה שאליה צמודים בתי מגורים לא השתמרה אך עדיין ניתן להבחין במגדל ובחלק מהחומות ששרדו וכן בשער ועליו כתובת ממלוכית, שלוש אבני כרכוב בולטות, חרכי ירייה וחלק חומה מעוטר בסיתות שוליים וכן מעברים פנימיים.
בלב הכפר ניתן לראות שרידים מ"מגדל עוז" הדונז'ון שהוא הביצור הפנימי של המבצר. בפינה הדרום מזרחית ישנו קיר המשתלב עם קיר המבצר ומשמש חלק מקיר הכנסייה.

לאחרונה נרכש הדונז'ון על ידי יזמית מקומית תושבת ששיפצה את הדרך המטפסת אליו ומקצרת את הדרך לכנסיה, היזמית מתעתדת לשפץ את הדונז'ון על חשבונה ולבנות בו חדרי אירוח.

יקב ג'וליה הוא יקב בוטיק קטן ומקסים בלב מעיליא. היקב קרוי על שם ג'וליה אשתו של ג'ורג האגרונום, אמא של ענאן עראף, כימאי במקצועו, המגדל כרם גפנים קטן בן 7 דונם מזן קברנה סוביניון, מערבית למעיליא ומשקיע בו נשמה ואהבה.

ביקב הקטן חדר חביות ובר שסביבו יושבים לטעימות היין המלווה בכיבוד קל. ג'ורג' מארח רחב לב ומכניס אורחים, שמח להעניק לאורחיו סיור בחדר החביות ולהסביר להם על תהליך ייצור היין החל מגידול הענבים בכרם הפרטי שלו ועד אחסון היין בחבית שבחדר החביות.

בתקופת הבציר מזמין ג'ורג' את האורחים לסיור בכרם הענבים, שם מתבצע הבציר בצורה ידנית. בצל הגפנים המשתרגות וסביב שולחנות הם מוזמנים לכיבוד קל ולהסבר על תהליך גידול הענבים ,משם נוסעים האורחים מרחק נסיעה קצר, ליקב לסיור בחדר החביות ולטעימות יין מסביב לבר בתוספת כיבוד.

  • ביקור ביקב , טעימות יין וכיבוד קל : 20 שקל לאדם.
  • הביקור בכרם הענבים ללא תשלום נוסף
  • היקב יכול להכיל עד 25 איש
  • לא כשר.

לפרטים והזמנות בטלפון – 077-9969541

מסעדות ואירוח בכפר מעיליא

שאטו דה רואה היא מסעדה איטלקית בניחוח ים תיכוני, פאב, ומרתף יין בתוך אתר ארכיאולוגי עתיק, חדר ישיבות אינטימי וחדרי אירוח גליליים המשקיפים אל הנוף.

המתחם משתרע על שטח של 1000 מטרים רבועים ובו חצרות פנימיות וחיצוניות מנהרה עתיקה המובילה למבצר, אולמות ואתר ארכיאולוגי מהתקופה הרומית צלבנית. ברצפת המסעדה נחצבו משטחים שקופים ומוארים המאפשרים לסועדים לראות את  אזור העתיקות ובו הגתות. המעוניינים מוזמנים לרדת באמצעות מדרגות אל אזור הגתות ולראות במו עיניהם את העתיקות שנתגלו במקום בעת העבודות.

מסעדת ה"שאטו דה רואה" מציעה מטבח איטלקי בניחוח ים תיכוני בקונספט קולינארי המחבר בין העבר האירופי צלבני, לבין ההווה הגלילי. שף אליאן לאיוס יליד מעיליא שצבר את נסיונו מעבודה בת 30 שנים במטבחים האיטלקיים באיטליה, חזר לישראל במיוחד כדי להרכיב את תפריט  המסעדה המתבסס על חומרי גלם מקומיים וחומרי גלם מאיטליה. שף לאיוס  היה בעליה של מסעדה רבת מוניטין בעיר פדובה. הוא עשה לעצמו שם כמי  שהכניס למטבח האיטלקי ניחוח מזרחי מנות שלו כגון תמנון עם קרם תפוחי אדמה וסומאק ורביולי עם כבש זכו להצלחה עצומה והפכו אותו לשף בעל שם.

תפריט היינות של המסעדה מרשים במיוחד והוא יוגש גם בפאב הסמוך שם לצד היין יוגשו גם משקאות אלכוהוליים, פיצות פוקצ'ות ברוסקטה וקוקטיילים מיוחדים הבנויים ממרכיבים טבעיים.

המתחם הקולינרי כולל שני חללים פנימיים: המסעדה והפאב וחצר גדולה  החלל הרביעי הארכיאולוגי ישמש כמרתף היינות .

הפאב מופרד מהמסעדה על ידי דלת אטומה כדי לא להפריע לסועדים והכניסה אליו נפרדת באמצעות מנהרה עתיקה שמחברת בין המבנה למבצר.

פרט למסעדה המרשימה ולפאב יש במתחם השאטו דה רואה גם שני חדרי אירוח ובשלב מאוחר מתוכננים להיבנות חדרי אירוח נוספים במבנה המבצר עצמו.

עוד במקום חדר ישיבות ששימש בעבר את המוכתאר של הכפר.

במקום חניה מוסדרת

לא כשר.

מסעדת אל רביע היא מסעדה לבנונית אותנטית. מרים חדאד מבשלת במטבח פתוח, מטעמים ממטבחה הביתי וממטבח בית סבתא. האוכל טרי, מבושל על פתיליות, חומרי הגלם עונתיים והטעם נפלא. יום ראשון בתיאום מראש. לא כשר, כולל תפריט ילדים

 

בימי ראשון בתיאום מראש ב -ה 10:00-21:00

לפרטים והזמנות בטלפון – 077-9964426

מסעדה ערבית אותנטית המתמחה במאכלים ביתיים מסורתיים מבית אמא, כאלו שאפשר למצוא רק בבתי המקומיים. התפריט מבוסס על חומרי גלם מקומיים עונתיים. ישיבה בפנים ובמרפסת.
מסעדת מרוש בבעלותו של נביל חנא, בן למשפחת מסעדנים וותיקה, היא רחבת ידיים ויכולה להכיל עד מאה סועדים, כאשר במרפסת הגדולה, הצמודה, יש מקום לתשעים סועדים נוספים.
לשולחן מגיעים,על פי מיטב המסורת, מגוון רחב של סלטים כמו: טבולה, פטוש, שנקליש, בנוסף לסלטים הרגילים וגם סלטים עונתיים כמו עולש וגרגיר.
במנות הביניים אפשר למצוא: קובה, ראשי קלמרי, מוח עגל, גבינה ערבית בגריל, קוביות פילה עגל מטוגנות ועוד.

 

פתוח כל ימות השבוע בין 12.00-23.00

לפרטים והזמנות בטלפון – 077-2308337

באחת הסמטאות הנפתלות והמקסימות של הכפר הגלילי היפהפה מעיליה שוכן לו צימר אחד בודד, פשוט ומיוחד המופעל על ידי אמן הקרמיקה חליל ליוס שהסטודיו שלו נמצא בסמוך וביתו נמצא בקומה שמעל.

הצימר חליל שוכן בליבה של שכונה הגובלת בגרעין הכפר ובה בתי אבן מוקפים בגינות פורחות ובעציצי פרחים, המזכירים יותר מכל מקום אחר כפר יווני.

האווירה בכפר הערבי נוצרי, ידידותית, התושבים מסבירי פנים,המקום משופע בבתי קפה, מסעדות ואפילו שוקולטייר אחד והתחושה כשאתה מתארח בצימר היא שאינך אורח לרגע, אלא שאתה תושב מקומי.

 

לפרטים והזמנות בטלפון – 077-2309953

הצעות קשורות