שי וקנין – חרש ברזל

שי וקנין הוא אדם גבוה, חסון, אצבעותיו פלדה, הוא עומד בתוך סדנת הנפחים שלו ומחכה שתבואו אליו לראות את יצירות האמנות שלו. בינתיים הוא מתפרנס גם ממסגרות, אבל הלב… הלב הומה לחרשות ברזל אמיתית. זו שמוציאה מהברזל את הקשיחות שלו והופכת אותו לרך כמו חמאה.
באחת הפינות של קיבוץ שמרת, צפונית לעכו שי יוצר את עבודותיו יוצאות הדופן. בתוך החדר שהוא ספק משרד, ספק אולם תצוגה זעיר, עומדים הפסלים של שי ומחכים שתתפעלו מהם, ואולי גם תקנו אותם.
יש שם קיפודים תמימי מבט שקוציהם סיכות ברזל מחודדות, בצדם מתגודדים כבשים ומולם ניצבים כלבים – כולם פסלים עשויי ברזל. תוכלו למצוא על המדפים גם קופסאות מתכת בגדלים שונים, כלי מטבח שימושיים, גרזנים חדים כתער וכלי בישול יצוקים. על הרצפה עומדים כמה שולחנות ושידות מסיביים המשלבים הרבה עץ טבעי עם ברזל.
"תמיד אהבתי ברזל", מתוודה שי שעיניו חכמות ואישיותו קורנת. התעסקתי בברזל גם כנער, אבל פגישה אחת עם אדם שהציע לי: סע אל קיבוץ עין שמר וחפש חרש בשם אורי – שינתה את חיי. הלכתי ללמוד אצלו חרשות ברזל, ואז עזבתי את העבודות שבהן עסקתי ופניתי לעבוד במה שאני אוהב."
אם תבואו אל שי הוא תמיד יתפנה בשבילכם. יראה לכם בהתרגשות את פסליו, יערוך לכם סדנת היכרות ותוכלו להתנסות בעצמכם בעבודה עם ברזל. רגע, האם לא מעניין אתכם לדעת איך פעם יצרו מסמרים?!