"המעיינות המשוגעים" במרחבי הגליל המערבי

מיזם 'אוצרות הגליל' ממליץ על טיול- אל זרימות הנחלים וה"מעיינות המשוגעים" במרחבי הגליל המערבי

כמויות המשקעים הגדולות והמבורכות בשבועות האחרונים, מילאו את נחלי הגליל המערבי, זרימת המים המרשימה מעירה תופעת טבע ייחודית'מעיינות משוגעים', הנובעים באופן פתאומי ועשויים להמשיך לזרום עד הקיץ. קבלו המלצה על על טיול נהדר למספר נביעות ונחלים שופעי מים.

באדיבות: עמית אלסר, טייל וסייר בן אזור הגליל המערבי

'המעיינות המשוגעים'– בגליל המערבי

עמית אלסר, טייל וסייר בן אזור הגליל המערבי, מגלה: "בגליל המערבי ובמקומות נוספים, בשל אופי הקרקע הגירנית, נוצרו מערות קרסטיות בסלע, שמחלקן נובע מעיין. על מנת שהמעיין יפרוץ, המערות צריכות להתמלא במים, ורק אז, בהתאם לחוק הכלים השלובים, מתמלא המעיין מים הזורמים מעל פני  הקרקע. משום כך, בשנים מסוימות, המעיינות נראים כחרבים, ולפתע הם פורצים, בעיקר לאחר שיורדת כמות גדולה של משקעים, גם ביום שמש בהיר, ומכאן שמם "המעיינות המשוגעים". בשנים מסוימות, מעיינות אלו עשויים לנבוע עד סוף האביב. מידת הצלילות של המים עשויה להעיד על משך הזמן שימשיך המעיין לזרום- בתחילה, המים עכורים משום שמגיעים מהגשם ונגר עילי. בשלב מסוים, כשהמים גואים מהמערה, הם נעשים צלולים. ׳המעיינות המשוגעים׳ לא נבעו כבר כ-4 שנים, שהיו שנים חרבות, ולכן כעת, כשנראה שהם עומדים לנבוע, ההתרגשות גדולה" מסביר אלסר.

 

עיינות געתון- מעיין משוגע הסמוך ליחיעם:

מעיין זה פורץ למרגלות חורבת געתון (סורסוק)- חווה עות'מאנית ששימשה את השליט המקומי וריכזה סביבה חקלאות אזורית- טחנת קמח, בוסתן, שדות ועוד, ונבנתה על שרידי אתר קדום יותר שצמוד לחורבה ממזרח. החורבה נמצאת על גדות נחל הגעתון, בעמק חקלאי פורה עד היום.

שרידי החווה מרשימים, ונראה שהיא בנויה על יסודות קדומים. מעניין להקיף אותה ולראות חלונות ומשקופים ציוריים, ואת שיטות הבנייה המסורתיות. מומלץ לנסות ולזהות את עצי הפרי שסביב החווה, ולחפש את שרידי אמת המים בצפון החווה שמימיה הניעו ריחיים של טחנת קמח. גגות המבנים בחווה מטים לנפול ולכן לא מומלץ להיכנס לחדרים.

לאחרונה שופץ חלק מהמתחם על ידי הקרן הקימת לישראל, שדיפנה את אזור הנביעה (הפורץ כמעט בצמוד ממערב לשרידי החווה), שיפצה את גשרון החוצה הגעתון, מיקמה שולחנות ועוד. מומלץ ללכת מהנקודה בה נשפך המעיין לנחל הגעתון עד לנביעה. זהו מרחק קצרצר אך מאתגר.

למיטיבי הלכת (דרגת בינוני)- ממשיכים ברכב מזרחה על שביל הכורכר במעלה העמק שהופך לערוץ, לכיוון עיינות אשחר. סמוך לעצי אקליפטוס גדולים ותחנת שאיבה, סימון שבילים עולה דרומה על גדת הערוץ בחורש ים תיכוני אל עץ חרוב מרשים, ממנו נשקפת תצפית יפה על עמק הגעתון והחווה העתיקה. אמונה עממית גורסת כי 'משפטי שדה׳ ובוררויות של שבטי הבדואים במאות הקודמות היו נערכים במקומות כאלו.

הגעה: מכביש 89 ,נהריה- מעלות, פונים דרומה ל 8833, לכיוון יחיעם, געתון ומושב עין-יעקב. עוברים את

גשר הגעתון, ובשביל כורכר רחב עם סימון שבילים פונים מזרחה לעמק הגעתון. עוברים מטעים ומדרום נראית החורבה העתיקה, שביל מבוצבץ אך עביר לחלוטין מוביל אליה.

 

'מעיין משוגע' נוסף בנחל בית העמק- שהינו מאתגר יותר בהגעה וההליכה אליו.

הנחל זורם בין הכפרים הדרוזיים ג'ת וירכא. זהו ערוץ מצוקי ועמוק עם כביש מפותל שיורד לתחתיתו, שם ישנו סימון שבילים מזרחה בערוץ בעל גדות מצוקיות ומרשימות. על דרך בוצית בין כרמי זיתים. מגיעים לשרידי טחנת קמח עתיקה (שימו לב- מעבר הנחל עלול להיות רטוב ובוצי). ממשיכים עוד כמה מאות מטרים מזרחה ומגיעה לעין-יפעם (עין מג'נון- המשוגע- בפי המקומיים)- בריכה גדולה ויפה שבתחתיתה בוקע מעיין, שלעתים היא צלולה לחלוטין. גודלה כ-15 מ', וסביבה עצי זית עתיקים. מומלץ להביט סביב, אל מצוקי הערוץ מעוררי ההתפעלות.

אזהרת בטיחות- טרקטורונים ואופנועי שטח רבים נוהגים לנסוע על השביל, יש לשים לב ולהיזהר!

הגעה- נכנסים מכביש 70 לכביש 8721 ליד הכפר שייח דאנון, חולפים על פני מצפה כליל, פונים לכיוון מצפה גיתה ובשיפולים המזרחיים של הכפר ג'ת, מול מפעל חיתוך אבן מצפון, פונים דרומה לכביש צר העולה מעט תחילה, ואז יורד כאמור בפיתולים חדים למעבר הנחל. חוצים אותו וחונים בגדה הדרומית. (לעיתים יש שם מזבלה לא חוקית).שימו לב- אם הנחל זורם בחוזקה, אין לנסות לעבור עם הרכב.

 

מעיינות נוספים באזור-

 

מעיינות עין כברי-

אחד המעיינות המתוקים באזור ובכלל בארץ אשר ריכוזי המלח בו נמוכים במיוחד. לא ידוע על תקופה בה פסקה זרימתו, כבר אלפי שנים.

שני המעיינות נקראים עין גיח ועין שפע, והם נובעים למרגלות התל העתיק כברי, בו נמצאו שרידים מרשימים מהתקופה הכנענית, ומהם יצאה אמת המים המפורסמת שהובילה מים לעכו.

ליד תחנת שאיבה של מקורות, יש ׳בריכת הרמה׳, מבנה ייחודי שאיגם את מימי המעיין, הרים אותם בין קירות, ואמות-מגלשים הובילו את המים להנעת טחנות קמח צמודות. בצמוד לשביל מטיילים אזורי חדש ("שביל אשר"), ישנה בריכת עודפים המובילה מים סביב התל מצפון וממערב לו, ובסופו נשפכת אל נחל הגעתון מדרום לתל.

מומלץ לעלות לתל, להביט סביב ולהבין את עוצמת העיר הקדומה, לטייל מצפון לאגם המגודר ולעקוב אחר מהלך המים המפכפכים מערבה בין עצי האבוקדו, ודרומה לאורך שדירת אקליפטוסים, להגיע עמם אל נחל הגעתון ובחזרה באותה הדרך.

הגעה- דרך כביש 70, כ-600 מ' דרומה מצומת כברי רואים מימין (מערב) שער חקלאי צהוב סגור, חונים על ידו ועוברים במהלך הולכי רגל, ממשיכים מערבה כ 400- מ' עד המעיין.

 

עין חרדלית-

משמעות השם ׳חרדלית׳- נביעות רבות הפורצות באזור אחד. זהו אחד המעיינות המערביים ביותר של נחל כזיב, הגדול והעשיר במים בין ערוצי הגליל המערבי (ואדי קוריין-קרנין, שמו המקורי, על שם צורות מתלולי גדות ערוץ הנחל, בעיקר הדרומיות, בעל השלוחות החדות הנישאות שנראות להולך בנחל כ-׳קרניים׳ עצומות. על אחת ה׳קרניים׳ בנוי מבצר המונפורט המרשים). במשך הדורות היו מנותבים מימי החרדלית בתעלות ואמות לחקלאות ולתעשיות מסורתיות כטחנת קמח, תחנה לייצור סוכר מקני סוכר בחירבת מנות הסמוכה, ואף תעלה שהובילה מים עד לכפר הערבי א-זיב (אכזיב) עד 1948. המעיין כמעט והתייבש בקיץ האחרון, ולמרבה השמחה, בעקבות הגשמים האחרונים, המקום שופע מים.

במקום מספר בריכות וערוצון מפכפך, ובימים אלו הכול זורם. המעיין נגיש ומומלץ גם לילדים. עמוס מאוד בסופי שבוע.

הגעה- על הכביש בין הישובים מנות ועבדון, רואים מצד ימין סימון שבילים ירוק, מזרחה. פונים מזרחה ונוסעים כקילומטר בכביש משובש עד שמגיעים לתחנת שאיבה גדולה ומגודרת של ׳מקורות׳, לידה חונים. הולכים מזרחה ברגל על שביל כורכר נוח, לאחר מעבר תחנת השאיבה. ניתן לנוע על שביל הכורכר הצמוד ולערוך גיחות למים, ואפשרות נוספת הינה פסיעה בתוך המים כ-800 מ', חלק באזור צפוף צמחיית מים, מיני ׳ג׳ונגל׳ ים תיכוני, עד לצינור גדול המבצבץ מהמים וממנו גם פורץ המעיין המרכזי.

הצעות קשורות